ואז גיליתי אותך. את הנופים המגוונים - סלעים, לגונות, מדבר, חופים, הרי געש, שלג, ג'ונגל... גיליתי את האנשים המקסימים, את המחסור ב-S שנבלעת בסוף מילה, את הירקות הטעימים ואת הסופפיאס. חרשתי אותך מדרום לצפון, על גלגלים, ברגל, בהפלגות, הגעתי כמעט לכל מקום שרציתי, וכנראה לכל מקום שרציתי באמת. גיליתי כמה את שונה מארגנטינה שכנתך, ומכל מקום שראיתי, וכמה את קסומה, וכמה כל עיר, עיירה ונוף בתוכך, קסומים בדרכם שלהם.
אבל תכננתי בכלל לכתוב איך הגעתי אלייך בפעם הראשונה...
אני עולה על האוטובוס באושוויה. יוצאים בבוקר, מגיעים בערב. אצלנו בארץ כבר היינו חוצים את המדינה מדרום לצפון פעמיים וחצי, ובדרום אמריקה אמנם עוברים מדינה, אבל המרחק שאנחנו לוגמים בנסיעה הזאת הוא זניח לעומת המרחבים העצומים שעוד לא נגענו בהם. שותפתי לטיול במושב לידי. יש אנשים שאיתם גם הדרך הארוכה ביותר לא יכולה לשעמם לרגע.
באזור הזה, רוב המטיילים או לפחות חלק גדול מהם, עוברים דרך דומה. לכן נתקלים באותם האנשים שוב ושוב. חוץ מגל הישראלים החביב - "הגל העולה", ככה מכנים את אלו שמתחילים בארגנטינה ועולים צפונה, נוסע איתנו גם בחור אוסטרלי, שמטייל בארגנטינה וצ'ילה ואחר כך מתכנן לנסוע לפרגוואי כדי ללמד שם אנגלית.
אחרי עצירה קצרה בפונטו ארנס, אנחנו ממשיכים ומגיעים לפוארטו נטאלס, עיירה שהפכה למוקד עניין בגלל הפארק הלאומי "טורס דל פיינה" שנמצא קרוב אליה. מרחק של שעתיים נסיעה, אבל קרוב - כרגיל, הכל יחסי. לשם מועדות גם פנינו. טרק הטורוסים, הטרק הראשון בטיול! אי אפשר שלא להתרגש (שותפתי) / למות מפחד (אני).
מחוץ לאוטובוס מקיפים אותנו נציגים של האכסניות השונות, שמנסים לשכנע אותנו לנסוע איתם לראות את האכסניות. כדי שנסכים, הם מוכנים להסיע אותנו לשם, לנשק את רגלינו ולמסור לנו את חצי המלכות (לא בטוח שזה ממש משתלם, הרי 1000 פסו צ'יליאני הם בסך הכל שבעה שקלים). אנחנו מסרבים לאכסניה שנראית חביבה אך ריקה באופן מחשיד, ובסופו של דבר מתמקמים במקום חמוד וביתי במיוחד.
היום השני כאן בעיירה - אחד המצחיקים בתולדות הטיול - מוקדש ל
דרך אגב, זמן ועיתוי משחקים כאן תפקיד ראשי. מאוחר יותר באותו החודש, כ-5% משטחו של הפארק מתכלים בשריפה. זה לא נתפס, לחשוב שחלק מהנופים שראינו נראים היום לגמרי אחרת. אבל אנחנו עדיין לא יודעות את זה, אלא רק עולות על האוטובוס שלוקח אותנו לנקודת ההתחלה שבחרנו. הנה זה מתחיל...
פוסטים קודמים על הטיול:
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה