15.12.11 - המירוץ לקרטרה, פרק ראשון

קרטרה אוסטרל. יש לך את הכל. הנופים, העיירות, האטרקציות, הספרדית, הצ'יליאנים. אבל לא הייתי נהנית ממך כל כך בלי ההמתנה הארוכה לצידך, חוסר הודאות, ההפתעות החיוביות והחושך שירד מוקדם מדי לפעמים, לא הייתי אוהבת אותך כל כך, אלמלא גשמי הזלעפות, אלמלא הקור הנורא, אלמלא כל הנהגים שפשוט לא עצרו, או גרוע מכך, לא עצרו אבל גרמו לנו לחשוב שכן. היית שונה, אחרת משאר הטיול, וכביכול בכלל לא תכננתי את זה ככה - אבל אני כל כך שמחה שהפכת להיות חלק ממנו, בדיוק בדרך הזאת.

קרטרה אוסטרל (Carretera Austral) – כלומר, "הכביש הדרומי", אחד הכבישים היפים ביותר בצ'ילה. יש ישראלים שבוחרים להצטרף לטיול מאורגן בואן שמתגלש לאורך הכביש בזמן סמלי תמורת סכום לא סמלי, יש כאלה ששוכרים רכב, יש כאלה שבוחרים לדלג עליו לגמרי. שותפתי ואני בוחרות לעבור אותו בטרמפים, דבר מקובל למדי בפטגוניה. 

את מסלול הטרמפים אנחנו מתחילות, כמו כולם, בצ'ילה צ'יקו, אחרי שחצינו את הגבול מארגנטינה במיניבוס. אנחנו צועדות לקצה העיירה, נהנות מהתצפית המרהיבה, ואז... יורדות למטה, ומחכות. הטרמפ הראשון שלנו הוא המזל בהתגלמותו. הבחור היה בעבר מדריך תיירים, ולכן הוא עוצר כדי להראות לנו מקומות יפים בדרך, מספר לנו עליהם ומאפשר לנו להצטלם. הוא מציע לנו בירה וקונה לנו ארטיקים (ואפילו מחליף אחד מהם בארטיק אחר בשבילי), ומסרב לקבל מאיתנו כסף.

כך אנחנו מגיעות לפוארטו גוואדל, העיירה שבה גר הנהג החביב; הוא מוריד אותנו בטרמפיאדה, שם אנחנו רואות שני בנים שמייד מנסים לבקש ממנו להמשיך איתו הלאה, אבל הנסיעה שלו נגמרת כאן, אנחנו יורדות מהרכב. שתינו בסוג של "היי": טרמפ מושלם מזה לא יכול להיות. לבנים הייתה חוויה שונה... הם מתחילים לספר איך ישנו בלילה במקום לא מוגדר בשטח, פחדו שייגמרו להם המים עד שמצאו איזשהו נהר, בקיצור, הם רק יומיים בטרמפים וכבר נמאס להם.

זאת ההיכרות הראשונה שלי עם רותם והשותף שלו לשלב הזה בטיול. החוויה שלי מהימים האלה היא מעין חוויה משותפת של שניהם, שני אנשים שהיה נראה שה"התאמה הטיולית" שלהם מושלמת. הם מתייחסים לחווית הטרמפים כמו על מעין "מרוץ למליון" כזה, אומרים שחבל שאי אפשר לדעת איפה כל אחד מהמתמודדים נמצא, אני נדבקת מהם ולאורך הטיול ממשיכה לקרוא לחווית הטרמפים "המרוץ לקרטרה".

בטרמפיאדה הזאת, בזמן שהמכוניות חולפות על פנינו, ארבעתנו מחליפים חוויות מהטיול עד כה, מדברים גם על הארץ, מגלים מכרים משותפים... לבנות קל יותר לתפוס טרמפים, ובפעמים הספורות שארבעתנו מחכים ביחד, אנחנו מפתחים כל מיני שיטות: פעם הבנים הולכים הצידה, אנחנו עוצרות טרמפ ואז מבקשות שייקח את הבנים, פעם אנחנו מתפצלים למקומות שונים בכביש, כי מי יעצור לארבעה מטיילים (אם כי גם בזה נתקלנו), אפילו עולה הרעיון להתפצל לזוגות של בחור ובחורה כדי שיהיה קל יותר לעצור טרמפים, אבל אנחנו לא באמת עושים את זה. אז כאן בפוארטו גוואדל, איכשהו הבנים משיגים טרמפ ואנחנו משיגות טרמפ, וכל הטרמפים האלה מורידים אותו באותו המקום – קרוז מאייטן. מקום עם נוף מדהים, רק מה? אנחנו רוצים להמשיך הלאה, ואף אחד לא עוצר.

בקרוז מאייטן, ליד איזה מלון נידח ועם הנוף שבתמונה מאחורינו, ארבעתנו מחכים. ההמתנה מתסכלת, אפשר להגיד שהבנים כבר התרגלו שלא הולך טוב בטרמפים, אנחנו עוד אופטימיות. חצי מאיתנו מדברים על האפשרות להתקדם ברגל, אפילו הולכים קצת קדימה, החצי השני - מסרבים בתוקף. מזג האוויר חם, ובאוויר עפים יצורים המכונים TABANOS. הטבנוס האלה, נראים כמו זבובים, אבל מזכירים דבורים בגלל סיבה אחת עיקרית: הם עוקצים. ואם יש כאן משהו בשפע, זה טבנוס.

השעות חולפות להן, אנחנו מנסים להעביר את הזמן בכל מיני דרכים, כשאנחנו עדיין יושבים בצד הכביש, מוכנים שבכל רגע יגיע הטרמפ המיוחל. אני שולפת חפיסת קלפים ואנחנו משחקים – מה שנקטע שוב ושוב בכל פעם שמגיע רכב ואנחנו מתמלאים בתקווה רגעית. אנחנו מספרים סיפורים, משחקים במשחק האמת והשקר (מישהו מספר סיפור אמיתי וסיפור שקרי, והאחרים צריכים לנחש מה זה מה)... והנה מתקרב החושך. לרותם יש אוהל לארבעה אנשים שהוא מציע לנו, החכמות שיצאו לתפוס טרמפים בלי אוהל, לחלוק איתם. כשנהיה ממש חשוך, אנחנו מחליטים לוותר להיום. מקימים את האוהל, מכינים ארוחת ערב, וסוגרים את היום המעניין הזה עם אגם כחלחל ברקע... אולי נדמה שהיום הזה נושא איתו תחושת כישלון: שעות של המתנה בכביש, בחום עם הטבנוס המופלאים, שינה לצד הדרך במקום שאין בו בעצם כלום... כך הרגשתי באותו הערב, ולמחרת, כשהייתי מלאת תסכול בעקבות כל הקשיים במצב. והיום... היום אני יכולה להגיד שזה היה אחד הימים המיוחדים והמצחיקים בטיול. 

פוסטים קודמים על הטיול:

23.11.11 - Don't Cry For Me Argentina

24-27.11.11 - בואנוס איירס

27-28.11.11 - כאן העולם נגמר...

29-30.11.11 - ...כאן הכל מתחיל

1-2.12.11 - ?Don't Cry For Me... Chile

3-6.12.11 - לטורוס שלי 3 פינות

7-9.12.11 - ברווזים וקרחונים באל קלפטה

9-10.12.11 - עכבר הכפר בבירת הטרקים

11.12.11 - פיץ רוי

12.12.11 - איך (לא) משיגים אוהל ב-3 שלבים

13-14.12.11 - השקט שלפני